השפעת מחלה וההשלכות הנוספות שלה (תקציר מקרה)

רונן, בן 32 ממרכז הארץ, נשוי ואב לשניים עבד, מיום הסמכתו, כרואה חשבון במחלקה פיננסית בחברה ליבוא מוצרי חשמל.

במהלך השנים, תחומי והיקפי הפעילות במחלקה בה עבד רונן הלכו וגדלו, ואיתם רמת האחריות של עובדי המחלקה, בראשם רונן.

רונן אהב את עבודתו, את המחלקה ואנשיה, והשקיע בכל אחד מתחומי אחריותו את מירב זמנו, מרצו וכישרונו, ותוגמל על כך ביד נדיבה.

לפני כ- 4 שנים, לאחר לידת ביתו הבכורה, הבחין רונן כי על גופו מופיעים כתמים שונים, בגוונים בהירים מגוון עורו, לו היה רגיל כל השנים. תחילה לא ייחס רונן חשיבות לכך, אך שכתמי העור הלכו התרבו והתרחבו, הוא פנה לבדיקות ולאחר מספר שבועות אובחן כסובל ממחלת הבהקת (ויטיליגו).

כאן המקום לעצור לרגע קט ולסביר כי מחלת הויטיליגו (Vitiligo) היא מחלת עור הגורמת לאזורים שונים בעור לאבד את הצבע שלהם ולהפוך לבהירים. בדר"כ המחלה אינה מלווה בכאבים, גרד או תסמינים אחרים. המקומות השכיחים בגופנו בהם יופיעו הכתמים הם מסביב לפה, מסביב לעיניים, במרפקים ובברכיים. הקושי העיקרי במחלת הויטיליגו הנו בנראות שלה ובמראה החיצוני של החולה – מראה העלול לגרום לחולה לפתח מצבים ותסמונות נפשיות לא פשוטות שיכולות לכלול חרדה, דיכאון ועוד.

נחזור לרונן.

לאורך תקופה ארוכה הצליח רונן להסתיר את הכתמים, אך שאלה החלו להופיע על פניו, סביב הפה והעיניים, כבר לא יכול היה עוד להסתירם.

רונן הובך יותר ויותר ממצבו, והחל להסתגר בחדרו במקום העבודה, נמנע ממפגש עם אנשים, מצב רוחו היה ירוד והוא חל לסבול מחרדות ומדיכאון.

במקביל ובאופן פתאומי, החל רונן לסבול מנשירת שיער שמהר מאוד באה לביטוי בהתקרחות בקרקפת. לאחר זמן קצר אובחן רונן כמי שסובל גם מ- אלופציה אראטה (מחלה אוטו – אימונית, הגורמת לתאים במערכת החיסונית שלנו לתקוף את זקיקי השערות ולגרום לנשירת שיער).

כעת, לאחר אבחון המחלה הנוספת, ההתמודדות של רונן עם המראה שלו הפכה קשה יותר מרגע לרגע. בטחונו העצמי והמקצועי ירד, הוא התכנס בתוך עצמו ונמנע כמעט מכל סוג תקשורת. רונן המשיך להגיע למשרדי החברה לפני כולם, אך ביקש כי לא יכנסו למשרדו ונמנע עד כמה שניתן מכל מפגש פרונטלי – מה שלא תאם את אופיו, והגביל באופן ממשי ודרמטי את תפקודו בחברה.

מלווה ברעייתו החל רונן לקבל טיפול פסיכולוגי ובהמשך פסיכיאטרי, עקב התפתחות מצב חרדתי יחד עם ירידה ביכולות הקוגניטיביות.

רונן התקשה בביצוע מטלותיו בעבודה ולאחר תקופה בה שהה בחל"ת, הוא פוטר ובעצת מעסיקו, פנה לקרן הפנסיה בה בוטח בפנסיית נכות – כיסוי ביטוחי במסגרת קרן הפנסיה למקרה של אובדן כושר עבודה.

להפתעתו של רונן הועדה הרפואית של קרן הפנסיה (אליה הוזמן לאחר שהגיש את תביעתו), קבעה כי הוא אינו עונה על הגדרת מקרה הביטוח שכן, לשיטתה, הוא לא איבד את כושר עבודתו ויש באפשרותו לשוב לעיסוקו הקודם, כמו גם לעבודה מתאימה אחרת. פועל יוצא מכך, החליטה קרן הפנסיה לדחות את תביעתו של רונן, ובהמשך אף סולקה הפוליסה, היות ורונן לא שילם את הגמולים (הפרמיות).

רונן פנה למשרדנו כשהוא ובני ביתו אובדי עצות.

מצבו הנפשי של רונן היה ברור וניכר עוד בשיחת הטלפון הראשונה, בה מסר כי עדיף שנשוחח מבלי שנראה אותו…

לאחר ששוחחנו עמו ארוכות, נפגשנו ועברנו על תיקו הרפואי והצגנו לו ולרעייתו את אסטרטגיית ניהול התיק, כפי שאנו רואים אותה, זאת על מנת לדאוג למיצוי זכויותיו מול קרן הפנסיה ובנוסף מול המוסד לביטוח לאומי.

בפגישה המסכמת (שערכה מספר ימים לאחר הפגישה הראשונה) הצגנו לרונן את כלל הפעולות שבכוונתנו לבצע בכללן: הפניית רונן לבדיקות ע"י מומחים שונים וקבלת חוות דעת שיסייעו להוכחת טענותינו ביחס למצבו הרפואי והתפקודי.

אופן הטיפול בתיק, חו"ד ובדיקות נוספות להן יידרש ויצאנו לדרך שאנו מוכנים עם כל הנדרש לפעול מידית להגשת ערעור על החלטת רופא הקרן.

נעצור שוב לרגע ונסביר כי במקרה של דחיית תביעה לפנסיית נכות (אובדן כושר עבודה) ע"י קרן הפנסיה, ניתן להגיש ערעור/ערר לוועדה רפואית לעררים, שיכולה לשנות את החלטת הועדה הרפואית הראשונה. הערר/ערעור חייב להיות מנומק, מלווה במסמכים רפואיים ומסכים נדרשים נוספים (עפ"י תקנון הקרן). בנוסף, ניתן לדרוש כי בדיון בוועדה יהיה נוכח עו"ד המייצג את העמית/המבוטח וכן, רופא מומחה מטעמו.

נחזור לרונן.

לאחר קבלת חוות דעת משני מומחים שבדקו את רונן (פסיכיאטר ו- מומחה לרפואה תעסוקתית), הגשנו ערר/ערעור מפורט ומנומק לקרן הפנסיה. במסגרת נימוקינו הדגשנו את מצבו הנפשי והנוירו – קוגנטיבי של רונן, והשלכותיו על תפקודו, כמו גם הפגיעה ביכולות שלו, על בסיסן מילא את תפקידו בצורה מיטבית, במשך שנים רבות.

במסגרת הדיון בפני הוועדה – דיון אליו התייצבנו יחד עם רונן ובליווי מומחה התעסוקה שבדק אותו – פרשנו בפני הועדה את כלל טענותינו של רונן, הצגנו את מלוא התיעוד הרפואי התומך בטענותינו והפנינו את חברי הוועדה לחוות דעת המומחים שבדקו את רונן. בנוסף טענו כי היות ורונן נכנס לאי כושר במועד בו הקרן הייתה פעילה (רונן היה במעמד "עמית פעיל"), יש להכיר בתביעה ולשלם לרונן את מלוא התגמולים המגיעים לו.

שלא במפתיע, כבר בדיון עצמו ניכר היה כי חברי הוועדה מבינים היטב את עמדתנו המפורטת ואומנם, זמן קצר לאחר כינוס הוועדה, התקבלה החלטתה לפיה רונן עונה על מלוא הקריטריונים של נכה מלא, הוא נמצא באובדן כושר עבודה מלא הן לעיסוקו/עבודתו הקודמת, והן לכל עבודה מתאימה אחרת. פועל יוצא מכך, ולאחר הצגת טיעונים נוספים, הסכימה הקרן להשיב את רונן למעמד של "עמית פעיל" ולשלם לו (ולהמשיך ולשלם) את תגמולי הביטוח להם הוא זכאי ולפטור/לשחרר אותו מתשלום הפרמיות (הגמולים).

במקביל לטיפולנו בתביעה מול קרן הפנסיה, טיפלנו עבור רונן גם בתביעה מול הביטוח הלאומי. גם כאן הצלחנו לגרום למוסד לביטוח לאומי לקבוע לרונן 90% נכות רפואית ו- 100% דרגת אי כושר עבודה, המזכה אותו בקצבה וזכויות נוספות.

אישור התביעות מאפשר לרונן ולבני משפחתו את השקט הכלכלי לו יחלו ומסייע רבות לשיקומו של רונן וייצוב מצבו הנפשי.

אנו ממשיכים ללוות את רונן ומקווים לראות שיפור נוסף במצבו.