גבי (שם בדוי) ורעייתו היו מבוטחים בביטוח סיעודי. באחד הימים לקה גבי באירוע של דימום מוחי אשר גרם לו לשיתוק, כתוצאה מכך הפך לחולה קשה ומוגבל, והמוסד לביטוח לאומי אף קבע לו נכות בשיעור של 100%.
גבי פנה לחברת הביטוח, אצלה רכש ביטוח סיעודי, ודרש לקבל תגמול סיעודי בהתאם לתנאי הפוליסה, אולם בקשתו סורבה. ולכן גבי נאלץ אפוא לפנות לערכאות משפטיות.
בבית המשפט חברת הביטוח לא הכחישה את נסיבות המקרה, אולם הבהירה כי הביטוח סיעודי שרכש גבי נסמך על הצהרות המבוטח ומסמכי ההצטרפות שלו, ובראשם הצהרת הבריאות. בדיעבד התברר, טענה המבטחת, כי גבי מסר הצהרות שקריות אשר לא גילו את מלוא המידע הרפואי הנדרש. אם גבי היה עושה כן, הדגישה המבטחת, הוא לא היה מתקבל לביטוח אף לא בדמי ביטוח מרובים.
במהלך הדיון בבית המשפט, התברר כי הפוליסה נרכשה בשיחת שיווק טלפונית קצרה ותמציתית, של מספר דקות. במהלך השיחה עם נציגת חברת הביטוח ענה גבי לשאלות הנציגה, אשר מצידה מילאה את הטפסים הרלוונטיים בעצמה מעברו השני של הקו.
כאן המקום להזכיר כי כאשר מתגלעת מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לתוכן שיחת הטלפון, במהלכה נכרת חוזה ביטוח, על חברת הביטוח מוטל להביא ראיות בדבר תוכן שיחת הטלפון, והעדר ראיות לעניין זה מהווה ליקוי בפעולתה.
במקרה שלפנינו הקלטת השיחה לא הובאה לבית המשפט, מה שהעלה מספר מסקנות אפשריות: האחת, כי קלטת השיחה האמורה מצויה בידי המבטחת. ומכאן יש להניח כי תמליל השיחה אינו עולה בקנה אחד עם גרסתה בבית המשפט. השנייה, כי קלטת השיחה האמורה הייתה מצויה בידי המבטחת, ואולם לא נשמרה. או-אז תתחייב המסקנה כי אי שמירתה של הקלטת גרמה לגבי לנזק ראייתי, שהרי נשלל מבית המשפט כלי אובייקטיבי רב-ערך. השלישית, שמלכתחילה, לא טרחה המבטחת להקליט את השיחה האמורה. אף אז, כשלה האחרונה שכן מבטח שאינו מקליט את תוכן השיחה, יתקשה להרים את נטל השכנוע בדבר מילוי החובה לוודא כי המבוטח ער לסייגים הקבועים בפוליסה.
עלינו לזכור, הדגיש בית המשפט טרם סיום, מה הוליד את ההתקשרות שבנדון. לא היה זה גבי שפנה אל המבטחת וביקש לעשות לו ביטוח. במצב זה, בוודאי, מצפים אנו ממנו להקפדה נרחבת על חובת הגילוי, ואולי אף אחת נחשוד בו שביקש, דרך תכנון, להסתיר את עברו הרפואי על מנת לקבל כיסוי ביטוחי בדרכי כחש. אז זהו אינו המצב במקרה המדובר, שכן לא היה זה גבי שפנה לחברת הביטוח, אלא חברת הביטוח, באמצעות הסוכנת, פנתה אליו טלפונית ושיווקה לו הצעת ביטוח. במצב דברים זה, קשה להעלות על הדעת מתי היה פרק הזמן בו הספיק גבי להגות מחשבות של מרמה, העלמה והסתרה.
בסופו של יום חויבה המבטחת לשלם לגבי את תגמולי הביטוח מהיום בו היה במצב סיעודי בתוספת שכר טרחת עו"ד.
כתבה שנכתבה ע"י עו"ד עודד שטרנברג ופורסמה ב Mako
יצירת קשר:
משרד עורכי דין עודד שטרנברג
טלפון: 076-8845402
פקס: 076-8845401