האם נטילת הרכב ללא רשות מהווה "גניבה" לעניין פוליסת הביטוח, או שמא יש לפרש את המונח "גניבה" פרשנות מצמצמת לפי הוראת חוק העונשין?
"כל טקסט משפטי מתפרש על פיי תכליתו והפרשן אינו רשאי ליתן ללשון הטקסט משמעות שהיא לא יכולה לשאת…גבול הפרשנות הוא גבול הלשון", כך תמצת נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, את אחד מעקרונות הפרשנות החשובים במשפט הישראלי.
כעת בואו ונראה כיצד מפורש הטקסט המשפטי בימים אלה.
באחד הימים החנה פואד את רכבו סמוך לביתו, לאחר שנעל אותו והפעיל את אמצעי המיגון. בשעת לילה נטל אחיו, ג'מאל, את מפתחות הרכב, ללא רשותו וללא ידיעתו, ועשה בו שימוש אסור. בשלב כלשהו אירעה לג'מאל תאונת דרכים שכתוצאה ממנה הרכב ניזוק באופן קשה ונגרם לו נזק טוטאלי.
ליטול מבלי להחזיר
פואד פנה לכלל, מבטחת הרכב, בדרישה לקבלת תגמולים, שכן לטענתו הרכב "נגנב" ממנו היות וג'מאל נטל את מפתחות הרכב ללא רשותו וללא ידיעתו, ועשה בו שימוש בניגוד להוראותיו.
ברם, כלל, מצדה, הבהירה כי הרכב כלל לא נגנב אלא נמסר ברשות ובסמכות לג'מאל. לטענתה, פואד לא הפעיל ברכב עובר לאירוע את אמצעי המיגון, שבהתקנתם, בתקינותם ובהפעלתם הותנה על פי י הפוליסה קיומו של כיסוי ביטוחי מפני סיכוני גניבה ופריצה.
בנוסף, הבהירה המבטחת, כי יש לפרש את המילה "גניבה" שבפוליסה בהתאם לחוק העונשין – קרי, רק נטילת הרכב בכוונה שלא להחזירו לבעליו תיחשב "גניבה" לצורך הכיסוי הביטוחי.
להשלמת התמונה הוסיפה כלל בהגנתה טענה הנוגעת לאשם חוזי, המתבטא בהפקרת המפתחות והרכב ואי נעילת דלת הבית.
פרשנות לא אחידה
המחלוקת בין הצדדים הגיעה לשולחנו של השופט יוסף סוהיל מבית המשפט השלום בנצרת; לאחר ששקל את הדברים החליט השופט לקבל את התביעה.
פרשנות המונח "גניבה", מציין השופט סוהיל, בהקשר של דיני הביטוח אינה אחידה בפסיקה, וטרם הוכרעה בבית המשפט העליון, כך שאין הלכה מחייבת בעניין זה. ניתן למצוא בפסיקת בית המשפט העליון שתי גישות פרשניות: דעת אחת גורסת, כי צריך לפרש את המונח "גניבה" פירוש צר החופף למשמעות מונח זה בחוק העונשין; דעה אחרת גורסת, כי יש לפרשו על פי דיני החוזים, דהיינו, על פי התעלית, הנוהג והנסיבות.
מן הכלל אל הפרט.
הבנת המבוטח הסביר
הנני תמים דעים, קובע השופט, עם הפרשנות המיטיבה עם המבוטח. לפיה יש לפרש את המונח "גניבה" על פי הכללים הנהוגים בפרשנות טקסט בפוליסת ביטוח. מקובלת עלי העמדה כי פרשנות המונח "גניבה" אמורה להיות לפי הפרשנות המגשימה את מטרת הצדדים, דהיינו לפי הבנתו של "האדם המסחרי הרגיל", או "המבוטח הסביר".
חשוב מכך, ממשיך השופט, יש לזכור כי מטרת חוק העונשין היא הרתעת העבריין המוענש מפני ביצוע עבירות בעתיד. אולם מטרת הפוליסה הינה כלכלית, ומהות הפוליסה הינה מהות חוזית. שכן, חוק חוזה הביטוח עוסק בביטוח במגמה להגן על המבוטח, שהינו החוליה החלשה בהתקשרות עם המבטח; החוק מסדיר את הנושא מתוך מגמה צרכנית ברורה.
הכירה באירוע הביטוחי
אין חולק כי הגדרה מצמצמת למונח "גניבה", כפי שניתנה לו במשפט הפלילי, לא ניתנה בפוליסת הביטוח שבפני ולא בפוליסות הביטוח בכלל.
מכאן, מדגיש השופט, לפואד זכות ליהנות מספק זה ולפרש את המונח "גניבה" בפירושו הרחב, כפי שגם נקבע בפסיקת בית המשפט העליון.
עוד מציין השופט כי עת שלחה כלל שמאי מטעמה לבדיקת הנזקים שנגרמו לרכב וביצעה כל הפעולות לצורך מכירת הרכב, מובילה גם היא למסקנה כי היא הכירה באירוע הביטוחי.
אשם תורם?
אין במעשיו של פואד משום רשלנות. כלל לא הוכיחה כל תשתית עובדתית, המצדיקה קביעה לפיה היה על פואד לצפות שאחיו הצעיר יכנס לדירתו הפרטית בקומה השנייה שבה מתגורר, ייטול את מפתחות הרכב מעל השולחן בביתו, וינהג בו ללא ידיעתו וללא רשותו, וזאת בידיעתו שאסור לו לנהוג ברכב.
להגן על הצד החלש
אדם סביר, מדגיש השופט, אינו מחביא את מפתחות רכבו ואינו נוהג לנעול אותם בכספת; ברגיל מניח הוא את המפתחות בביתו במקום נגיש וחשוף לעיני כל. טעם נוסף לכך שאין להחיל את דוקטרינת האשם התורם בחוזה ביטוח, מציין השופט, הוא גם יחסי הכוחות הקיימים והצורך להגן על הצד החלש, שהוא המבוטח.
ואנו נוסיף כי המפקח על הביטוח והיועץ המשפטי לממשלה קבעו אף הם כי אין להחיל את דוקטרינת האשם התורם על חוזה ביטוח.
לאור האמור התקבלה התביעה, וכלל חויבה לשלם לפואד את תגמולי הביטוח בגין הנזק לרכב בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין.
יצירת קשר:
משרד עורכי דין עודד שטרנברג
טלפון: 076-8845400
פקס: 076-8845401