מהי מחלת מקצוע? מהו ההליך ההכרה מול המוסד לביטוח לאומי ומה הזכויות שמגיעות לנו במקרה ולקינו בה.
מחלת מקצוע הינה מחלה בה לקה עובד במהלך עבודתו ו/או כתוצאה ממנה.
ישנם מקרים בהם אופי העבודה עלול לגרום להתפתחות מחלה מסוג כלשהו הנובעת מהעבודה.
בניגוד לתאונה בעבודה, מחלת מקצוע אינה מקרה של פגיעה חד פעמית שאירעה במקום מסוים ובזמן נתון. מחלת מקצוע היא מחלה שהתגבשה אצל העובד בשל תנאי עבודתו.
בתקנות הביטוח הלאומי "מחלת מקצוע" היא מחלה שנקבעה ככזו בתקנות והחולה חלה בה עקב ביצוע עבודתו אצל המעביד או מטעמו, או מחלה שחלה בה המבוטח העצמאי עקב הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף תפקידו ויש להוכיח קשר ישיר בן התפתחות המחלה לתחום העיסוק ואופיו.
ההוכחה צריכה להיות כזו שתעיד על הקשר ותשייך את המחלה לתנאי העבודה ולשלול תחלואה טבעית הקשורה לגיל או למצב הרפואי.
בחוק הביטוח הלאומי מופיעה בנוסף, רשימה של סעיפי ליקוי ומחלות נפוצות. הכרתה של "מחלת מקצוע" על ידי המוסד לביטוח לאומי תהיה רק אם המחלה מצויה באחת הרשימות.
במסגרת עבודתם מועסקים חשופים למחלות מקצוע שונות כאשר הנפוצות הן:
בעיות שנגרמו עקב עבודה פיזית קשה העמיסה וגרמה לכאבים.
הרמת הקול מתוקף התפקיד וגרימת צרידות ופגיעה במיתרי הקול כמו גם פגיעה בשמיעה וטינטון- נפוץ במחלות מקצוע.
עובדים בסביבה של קרינה שנחשפו לסביבה כימית ומסוכנת שגרמה לסרטן.
זו משימה לא פשוטה בכלל למבוטח להוכיח כי אכן ישנו קשר ישיר בין הפגיעה לתחום העיסוק; המוסד לביטוח לאומי מציב תנאים רבים בהם צריך המבוטח לעמוד לצורך ההכרה כחולה במחלת מקצוע.
כך, לאחר הגשת התביעה להכרה יעבור המבוטח וועדה רפואית שתפקידה לקבוע את אחוזי הנכות שנותרו לו כתוצאה מהמחלה.
היה והמוסד לביטוח הלאומי דחה את תביעתו של מבוטח ואינו מכיר במחלה כ"מחלת מקצוע" יכול המבוטח להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שזה יבקר את עבודתו של פקיד התביעות מטעם הביטוח הלאומי.
בשנים האחרונות המחוקק מכיר בסדרה של פגיעות זעירות חד פעמיות כתוצאה מ"מחלת מקצוע".
הכוונה למיקרוטראומה – פגיעות זעירות חוזרות ונישנות אשר נגרמו לעובד במהלך עבודתו באיבר מסויים בגופו, במהלך השנים ואשר התגבשו לפגיעה מסוימת. החוק מכיר במקרה בו עובד הוכיח כי במסגרת עבודתו עשה באופן שיטתי פעולה מסוימת אשר גרמה לאיבר מסוים להישחק. בעקבות מצב השחיקה נפגעה בהכרח יכולתו לעבוד על בסיס יום יומי ולכן הוא ייחשב כ"מחלת מקצוע".
הגשת חוות דעת של רופא מומחה בתחום נכותו הינה תנאי הכרחי למוסד לביטוח הלאומי. בחוות דעת זו, ייתן הרופא את דעתו על הנכות הרפואית שנותרה למבוטח שנפגע במהלך עבודתו. הגשת חוות הדעת בצירוף לתביעה היא חשובה שכן כבר בשלב זה הרופא המומחה מצביע במסגרת חוות הדעת על הקשר האינטגרלי בין מצבו הבריאותי הרעוע של העובד לבין עיסוקו ומשלח ידו.
ישנן מחלות מקצוע אשר הינן ברורות לעין ופשוטות להוכחה. תביעות אלו לרוב אינן נתקלות בקשיים ומאושרות על ידי המוסד לביטוח לאומי אך ישנם מקרים רבים בהם יתקל התובע בקשיים בעיקר כאשר המדובר על מחלה שנויה במחלוקת בגין מצב רפואי קודם או חוסר היכולת להוכיח את מנגנון העבודה. במקרים אלו כדאי להקדים ולהיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום אשר יוכל ללוות את המבוטח לאורך תהליך התביעה.
משרדנו טיפל ומטפל בתביעות כאלו כדוגמת המקרה שלהלן-
חקלאי שעסק בגידול ירקות בעסק המשפחתי למעלה משלושים שנה כאשר כל חייו סבו סביב המשק ובכלל זה טיפל בכל הנגזרות התפעוליות לרבות בביצוע פעולות הריסוס וההדברה הדרושות.
בגיל 52 החל להרגיש קשיון בידו הימנית, בהמשך הוא שם לב כי כתב ידו השתנה, החל רעד תמידי ברגלו ובידו הימנית וכן הוא חש בעייפות רבה גם לאחר מאמצים קצרים וקלים.
כשפנה לבירור רפואי לצערו אובחן כחולה פרקינסון.
בפניתו למשרדנו לבחינת האפשרויות ומיצוי הזכויות העומדות לרשותו סברנו כי בהחלט וייתכן קשר סיבתי וסביבתי בין עיסוקו רב השנים כחקלאי בו נחשף לחומרי הדברה, לבין מחלת הפרקינסון בה הוא לקה.
לכן פנינו לקבלת חוות דעת ממומחה ברפואה תעסוקתית שתחום התמחותו הספציפי הנו בחשיפה לחומרים מסוכנים.
המומחה לאחר בדיקתו הרפואית, בחן את הנתונים שהעברנו בנוגע לסוגים של חומרי ההדברה אליהם נחשף הלקוח שלנו, את תיקו הרפואי וקבע כי קיים קשר ברור בין מחלת הפרקינסון לבין החשיפה לחומרי ההדברה.
עוד קבע המומחה בחוות דעתו, כי בשל מחלת הפרקינסון בה לקה, איבד הלקוח שלנו את כושר עבודתו לצמיתות.
בצרוף חו"ד הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי – אגף נפגעי עבודה, להכרה בכך שמחלת הפרקינסון בה לקה נגרמה כתוצאה מעבודתו כחקלאי.
לאחר בחינה ממושכת של המסמכים וחוות הדעת שהעמדנו בפניו, החליט המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה, בטענה כי אין קשר בין המחלה לעבודה.
סברנו כי החלטת המוסד לביטוח לאומי שגויה, ועל כן פנינו באופן מידי והגשנו ערר על החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה.
בית הדין לעבודה זימן את הלקוח לעדות בה פורטו חומרי ההדברה עמם עבד, אופן ומשך החשיפה לחומרים ומינה מומחה מטעמו של בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי.
מומחה בית הדין קיבל את טענותנו, קבע כי קיים קשר ברור בין החשיפה לחומרי ההדברה שנגרמה בעבודתו רבת השנים כחקלאי לבין מחלת הפרקינסון בה לקה, ודחה לחלוטין את עמדת המוסד לביטוח לאומי והמומחה מטעמו.
לאור קביעת מומחה בית המשפט נאלץ המוסד לביטוח לאומי לחזור מדחייתו ולהכיר במחלת הפרקינסון כמחלת מקצוע שנגרמה כתוצאה מעבודתו כחקלאי.
משמעות ההכרה הנובעת מפסק דינו של בית הדין לעבודה במחלתו והנכות הקשה שנגרמה לו בעקבותיה היא זכאות לקצבה חודשית בת אלפי שקלים מהמוסד לביטוח לאומי / כמו כן במידה ומצבו יוחמר וידרש לקצבאות נוספות יוכל לתבוע גם אותן.
הכרה זו נכונה גם לתביעה מול חברת הביטוח לתביעת אי כושר עבודה/נכות מעבודה ומול המעסיק כתביעת נזיקין.
חשוב שתדעו: הבאת תביעה מגובשת ומגובה במסמכים ובחוות דעת רפואית מתאימה עשויה במקרים רבים להביא לקבלת התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, דחיית תביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי איננה סוף פסוק.
בכל מקרה ומקרה נדרשת בחינה משפטית מעמיקה, איסוף כל העובדות הרלוונטיות וקבלת ייעוץ רפואי מקצועי בהתמחות ספציפית ביותר – ופניה במקרים המתאימים לבית הדין לעבודה.
בטרם הגשת תביעה למימוש זכויות מול הביטוח הלאומי, אנו ממליצים להיוועץ עם משרדנו ללא תשלום על מנת שתוכלו לתכנן בחוכמה ובתבונה את צעדיכם, צעדים להם השפעה רבה ומשמעותית על עתידכם הבריאותי והכלכלי.
ליעוץ ללא תשלום בנושא תביעות ביטוח לאומי, התקשרו או השאירו פרטים:
טלפון: 076-8845402
מייל: [email protected]