תכירו את גד איש אדמה, חקלאי בן 60 שכל חייו הם גידוליו החקלאיים, אהבת האדמה והארץ. במשך שנים רבות החזיק גד משק לתפארת והתפרנס בכבוד מגידולי ירקות. עבודתו במשק החקלאי כללה, מן הסתם, שימוש יומיומי בכלים חקלאיים כמו טרקטור, מחרשה מכסחת ועוד. בנוסף העבודה לוותה במאמצים פיזיים ניכרים שכללו הרמת משאות כבדים, שימוש בכלים מכאניים ועוד.
עם חלוף השנים ולמרבה הצער מצבו הגופני של גד הלך והתערער וגבו לא עמד עוד במשא הכבד שהונח עליו שנים רבות. לאחר שביקר אצל מספר רופאים נאמר לגד כי הוא סובל מפגיעה במספר חוליות בגבו וכתוצאה מכך עליו לעבור ניתוח לא פשוט בגב.
גד נאלץ לעבור את הניתוח, אך הכאבים לא פסקו והמגבלות בתנועות נמשכו וביתר שאת. בעקבות מצבו פנה גד לרופא תעסוקתי בקופ"ח שקבע כי גד לא יוכל לחזור לעבוד כחקלאי, או בכל עבודה פיזית אחרת. או אז נזכר גד כי עוד שהיה בריא ובמלוא אונו, הוא דאג לרכוש פוליסת ביטוח הכוללת כיסוי למקרה בו יהיה באי כושר עבודה. גד פנה לחברת הביטוח וזו אכן אישרה כי גד נמצא באובדן כושר עבודה ולכן החלה לשלם לו את תגמולי הביטוח. אלא שלאחר קצת יותר משנה הפנתה המבטחת לבדיקה ע"י מומחה לתעסוקה מטעמה אשר קבע תחילה כי גד לא יכול לחזור לעיסוקו הפיזי כחקלאי.
מצד שני קבע המומחה מטעם המבטחת כי גד יכול לנהל משק חקלאי או לשמש כ פקיד מודיעין או קופאי בחניון. על בסיס עמדת המומחה החליטה חברת הביטוח לדחות כליל את תביעתו של גד. עכשיו תשאלו מה בדיוק הקשר בין חקלאי, עובד אדמה, שגידל ירקות על פני עשרות דונמים לבין פקיד מודיעין או קופאי בחניון ?
ובכן התשובה לא מסובכת ולדעתנו אין כל קשר.
לכן, לאחר בחינת כל מסמכי התביעה והחומר הרפואי המתעד את מצבו של גד ובשים לב לעיסוקו הקודם כחקלאי, פנינו לחברת הביטוח והצגנו בפניה מספר פסקי דין העוסקים במקרים דומים בהם נקבע כי העיסוקים המוצעים לגד אינם באים בגדר "עיסוק סביר אחר" – כפי שקבעו בתי המשפט לא אחת. כדי שעמדתנו תהיה ברורה עוד יותר הפננו את המבטחת לפרשת סלוצקי שם נקבע כי עיסוק כרואה חשבון אינו יכול לבא בגדר עיסוק סביר אחר למי ששימש כסגן וכמנהל כספים בחברות גדולות. מסקנה זאת, הוספנו, מקבלת משנה תוקף כאשר מיישמים אותה על גד, שכן עיסוקו הקודם של גד כחקלאי, עיסוק סביבו חי את חייו הוא זה שמיצה את כל כשרונו ויכולותיו תוך שהוא כולל מאפיינים יחודים שאינם ולא יכולים לבא לידי ביטוי בעיסוקים שהוצעו ע"י חברת הביטוח כעיסוקים סבירים.
לכן, טענו, כי לאור פסיקת בתי המשפט וגם על פי עמדת המומחה מטעם חברת הביטוח, אנו בדעה כי גד איבד את כושר עבודתו כהגדרת המונח בפוליסה. ואומנם, טענותינו עשו את שלהן ובסופו של דבר ולאחר שהעברנו לחברת הביטוח טיוטה מפורטת של טיעוננו כטיוטת כתב תביעה, חזרה בה המבטחת מעמדתה והחלה לשלם לגד תגמולי ביטוח חודשיים שיגיעו לשווי כולל העולה על 600,000 ₪.
פנו אלינו בתחילת התהליך זה יכול לשנות הכל!
בטרם הגשת תביעה למימוש זכויות לחברת הביטוח, או לכל גוף מוסדי אחר על אובדן כושר עבודה, אנו ממליצים לכל אחד ואחת מכם להיוועץ, ללא תשלום, עם משרדנו עורך דין אובדן כושר עבודה – זאת, ע"מ שתוכלו לתכנן בחוכמה ובתבונה את צעדיכם הבאים, צעדים שתהא להם השפעה רבה ומשמעותית על עתידכם הבריאותי והכלכלי.
ליעוץ ללא תשלום או שאלות בנושא תביעות אובדן כושר עבודה, התקשרו או השאירו פרטים:
טלפון: 076-8845402
מייל: [email protected]
משרד עורכי דין שטרנברג עורכי דין מתמחים בתביעות נזיקין וביטוח. למשרדנו הצלחות רבות בתביעות עבור לקוחותינו בשל ניסיוננו והעמקת המקצועיות בכל תחומי התמחויותנו ואנו מספקים שירות ליווי למבוטחים בתביעות אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
* אם אתם מצויים באי כושר עבודה/ עומדים בפני תביעת אובדן כושר עבודה או שתביעת אובדן כושר עבודה שלכם נדחתה, פנו אלינו לייעוץ טלפוני ללא תשלום וללא התחייבות.
שילוב עורך דין אובדן כושר עבודה בשלב מוקדם ככל האפשר בהגשת תביעה לביטוח הפרטי או לביטוח הלאומי יספק מענה מקצועי מיידי ויבטיח את קבלת מירב הפיצוי ומיצוי הזכויות האפשרי במקרה שלכם /עבורכם.
תביעת אובדן כושר עבודה הינה תביעה מורכבת אשר דורשת מקצועיות וניסיון, ניתן לפנות אלינו טלפונית או באמצעות טופס יצירת קשר ליעוץ ראשוני ללא תשלום בכל שלב בתביעה קיימת, בשלב ראשוני לפני הגשת תביעה או אם הגשת תביעה וזו נדחתה.