ביטוח אש

מבטחת דחתה את פנייתו של מבוטח לתשלום פיצויים, למרות חוות הדעת התומכת של השמאי מטעמה. בית המשפט: "הסיטואציה לה נקלעו המבוטח ומשפחתו היא אכזרית".

בקרות מקרה הביטוח וכמי שרכש פוליסה ממיטב כספו, מצפה המבוטח כי חברת הביטוח תעמוד לצידו בשעתו הקשה ותסייע לו בכך שתמלא אחר התחיבויותייה כפי שקובעת הפוליסה. האם כך אירע במקרה שלפנינו ?  תחליטו אתם.

באחד הימים נשרפה דירתו של רונן. הדירה היתה מבוטחת בביטוח מקיף אצל הפניקס, וזו האחרונה שלחה שמאי מטעמה על מנת להעריך ולקבוע את גובה הנזק; בחוות דעתו קבע השמאי, בין השאר, כי מגיעים לרונן דמי שכירות בגין דיור חלופי למשך חודש וחצי.

אלא מאי? הפניקס, מצדה, דחתה את פנייתו של רונן ובפיה  הטענות הבאות:   רונן לא המציא לה מסמכים רלוונטיים להוכיח כי אכן השתמש בדיור החלופי, לא הוכיח את הנזק ואף דרש את דמי השכירות לאחר שעברו שישה חודשים, שהם פרק הזמן המקסימלי לתשלום פיצויים לפי ערך כינון.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה אל שולחנה של הרשמת דליה אסטרייכר מבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון; לאחר ששמעה את העדויות ובחנה את הראיות, הגיעה הרשמת למסקנה כי הדין עם רונן.

לא הגזים בתביעתו

מחובתה של הפניקס, מציינת הרשמת בפתח הדברים, להשיב את מצבו של רונן לקדמותו וככל שחוות דעת השמאי הורתה על דיור חלופי על הנתבעת לשאת בעלות דיור זה.

רונן העיד, מציינת הרשמת, כי שכר דירה מקרוב משפחה ואף הציג בבית המשפט את חוזה השכירות; הלה לא התגורר ברחוב ואינני רואה מה פסול יש בשכירת דיור חלוף מבן משפחה אחר; שוכנעתי, מציינת הרשמת, כי החוזה איננו פיקטיבי אלא  חוזה אמיתי.

האחרון, מוסיפה הרשמת, היה הגון דיו בכך שלאורך כל הדרך סמך על חוות דעתו של השמאי מטעם המבטחת, לא שכר שמאי מטעמו ולא ניסה להגזים בתביעתו, הגם שהשמאי קבע כי בפועל התגורר בדירה חלופית למעלה מתקופת חודש וחצי שהוא אישר.

מנגד, קובעת הרשמת, יש לדחות את טענות הפניקס לפיהן רונן לא הציג את כל המסמכים שנדרש ולא הוכיח את הנזק; טענות אלה נסתרות מניה וביה מחוות הדעת של השמאי שהיא עצמה מינתה.

קביעת השמאי

הרשמת גם לא מקבלת את טענות הפניקס בסוגיית הכינון. כבר למחרת השריפה, מציינת הרשמת, ביקר השמאי בדירה וכחודשיים לאחר מכן הגיש את חוות דעתו הכוללת את אישורו לתשלום דמי שכירות הדיור החלופי;

ברור הוא, מציינת הרשמת, כי את האינפורמציה לגבי הדיור החילופי הוא קיבל מרונן, וכל זאת, בטווח של חודשיים בלבד ולא מעבר לשישה חודשים כטענת הפניקס.

הרשמת מוסיפה ומבהירה כי משרונן הציג, לדרישת השמאי מטעם הפניקס, את חוזה השכירות בגין הדיור החלופי והשמאי קבע כי סכום השכירות הינו סביר בנסיבות העניין, היה על האחרונה לשלם, ללא דיחוי, את דמי השכירות בהתאם לכיסוי הביטוחי.

יתרה מכך, הפניקס לא הוכיחה דבר מכל טענותיה בכתב ההגנה ולא היה כל מקום לסירובה למנוע את תשלום דמי השכירות, בגין הדיור החלופי, והתנהלותה אינה ראויה ואף מקוממת בנסיבות העניין.

תעמוד בהתחייבויותיה

הסיטואציה לה נקלעו רונן ומשפחתו היא אכזרית, מציינת הרשמת. כל המטלטלין שלהם נשרפו כליל, הם נותרו ברגע אחד ללא קורת גג כאשר מלבד מלבושיהם על גופם לא נותר להם דבר, הם נזקקו לבקשת תרומות מחברים וקרובים, על מנת להתחיל מחדש ולהקים את ביתם.

ברגע שכזה, מדגישה הרשמת, מצפה מבוטח כי המבטחת אשר לה משלם מזה שנים, חודש בחודשו, לא תערים עליו קשיים וממילא תפעל על מנת לעמוד בהתחייבויותיה.

לאור האמור חייבה הרשמת אסטרייכר את הפניקס לשלם לרונן סך של 10,500 שקל דמי הדיור החלופי, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, ובנוסף תשלום בגין אובדן הזמן ועוגמת הנפש וכן הוצאות משפט.