זהו סיפורו של יוסי, בן 35, מנהל מכירות בחברת ריהוט אשר איתרע מזלו והוא נפגע בגבו; וזאת בשני אירועים שונים שאירעו במהלך עבודתו.
שני המקרים הוכרו כתאונת עבודה.
אלא ש: בעוד שאחרי התאונה הראשונה הצליח יוסי לשוב לעבודה, הרי שלאחר התאונה השנייה (שגרמה בין היתר להחמרה משמעותית במצב הגב) לא עלה בידו של יוסי לשוב לעבודה ומאז ולמרבה הצער, הוא אינו עובד ואינו משתכר.
לאחר התאונה השנייה פנה יוסי לביטוח הלאומי, אך הופתע לקבל מפקיד התביעות מכתב דחייה; פקיד התביעות של הביטוח הלאומי אומנם לא שלל את מצבו הגבי הקשה של יוסי, אך סבר כי נכותו של יוסי קשורה למצב גבי קודם ולא לתאונה השנייה שהתרחשה.
הנימוק העיקרי לקביעתו של פקיד התביעות הייתה כי עפ"י תיעוד רפואי שהתקבל אצלו עולה כי כאבי הגב הנוכחיים של יוסי קשורים לתקופה שקדמה לתאונה השנייה לה הוא טוען. יתרה מכך עלה כי חלף שבוע בין מועד האירוע החדש ועד לפנייתו של יוסי לקבלת טיפול רפואי.
נואש מעמדת הביטוח הלאומי פנה יוסי למשרדנו.
לאחר פגישה עם יוסי והבנת מצבו, דאגנו לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי מכל המוסדות שטיפלו ביוסי.
בנוסף, התעקשנו וקיבלנו לידינו את כל החומר הרפואי שעמד לפני פקיד התביעות. לאחר שלמדנו את כל החומר הרב שהתקבל אצלנו הבנו כי עמדת הביטוח הלאומי התבססה, בעיקרה, על פסקה שנרשמה ע"י רופאת משפחה בה צוין כי לדבריו (של יוסי) הוא סובל מכאבים קשים בגב מזה כשבוע אך זאת, ללא קשר לתאונה השנייה, אלא דווקא לאירוע הראשון שהתרחש שנים רבות קודם לכן.
באופן לא מפתיע בירור שערכנו בעניין מול יוסי העלה כי הוא מסר לרופאה את התיאור הנכון (לפיו כאבי הגב נשואי תלונתו החלו לאחר התאונה השנייה) ואין הוא יודע מדוע החליטה אותה רופאה לרשום דברים שונים ברשומה הרפואית.
במצב דברים זה פנינו לרופאה שהסכימה לחתום על תצהיר המפרט את הטעות שנעשתה על ידה בתום לב. במסגרת תצהירה הבהירה הרופאה כי יוסי אכן ציין בפניה כי הוא סובל מכאבי גב קשים מזה שבוע (לאחר התאונה השנייה שעבר) וכי עקב תקלה הדבר לא נרשם בצורה נכונה.
כאשר ביקשנו להגיש את תצהיר הרופאה לבית הדין התאכזבנו (אך לא ממש הופתענו..) לגלות כי המוסד לביטוח לאומי מתנגד לכך. יתרה מכך, גם בית הדין האזורי לעבודה סירב לקבל את התצהיר.
אנו לא וויתרנו והגשנו בשמו של יוסי בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בבקשת רשות הערעור פירטנו את כל הטעמים לכך כי יש לאפשר ליוסי להגיש תצהיר של רופאת המשפחה שטיפלה בו במועד שסמוך לתאונה השנייה והפנינו את בית הדין הארצי לפסיקה תומכת.
לשמחתנו, בפסק דינו החד והקולע קבע בית הדין הארצי לעבודה כי קיימת חשיבות רבה למועדים המצוינים בתיעוד הרפואי ולכן יש לאפשר ליוסי להגיש את תצהיר רופאת המשפחה.
בכך, נסללה הדרך להכרת הביטוח הלאומי בכך כי התאונה השנייה שיוסי עבר בעבודתו היא שגרמה לפגיעה והחמרה במצבו הגבי. פועל יוצא מכך יוסי יהיה זכאי לקבל מהביטוח הלאומי (ענף נפגעי עבודה) גמלאות לכל חייו גם ביחס לתאונה השנייה ובדרך זו הוא ייהנה מהכנסה נוספת שעד כה הייתה חסרה לו.
מקרים כמו אלה של יוסי קורים (ולא מעט…). התנהלות מול גופים כמו המוסד לביטוח לאומי דורשת ידע רב, הכשרה, ניסיון, אסטרטגיה, טקטיקה ונחישות.
אם הגעתם לשוקת שבורה, פנו לייעוץ וטיפול מקצועי שיסייע לכם למצות את זכויותיכם.
בטרם הגשת תביעה למימוש זכויות מול הביטוח הלאומי, אנו ממליצים להיוועץ עם משרדנו ללא תשלום על מנת שתוכלו לתכנן בחוכמה ובתבונה את צעדיכם, צעדים להם השפעה רבה ומשמעותית על עתידכם הבריאותי והכלכלי.
ליעוץ ללא תשלום בנושא תביעות ביטוח לאומי, התקשרו או השאירו פרטים:
טלפון: 076-8845402
מייל: [email protected]