לפזר את ענני הסערה

במקרה של אי בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את הפוליסה כנגד המנסח, בייחוד כשמדובר בתנית פטור או בחריגים לכיסוי הביטוחי

דירתה של רחל היתה מבוטחת בפוליסת ביטוח מבנה בחברת מנורה.

במהלך נובמבר 2014 התחוללה סערה עם רוחות חזקות  וניזוק תריס הגלילה החשמלי בסלון הדירה . אולם, כשפנתה רחל למנורה, בדרישה שזו תשפה אותה בגין המקרה, היא נתקלה בסירוב.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה אל בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה והונחה על שולחנה של השופטת מירב כפיר.

מנורה טענה כי אותן "רוחות חזקות" שגרמו לנזקיה של רחל לא נכללות בהגדרת מקרה הביטוח הקבוע בפוליסה (סערה).

סערה, הבהירה מנורה למניעת ספקות, הינה רוח במהירות שבין 70-80 קמ"ש ע"פ סולם בופורט, ורוחות חזקות אינן במהירויות אלו. בנוסף, בהתאם לתחזית מזג האוויר, הדגישה מנורה,  כלל לא היו רוחות חזקות באותו לילה אלא "רוחות ערות" בלבד.

תנאים מצטברים למקרה הביטוח

לאחר ששמעה את העדויות ובחנה את הראיות החליטה השופטת כפיר לקבל את התביעה.

בפתח הדברים מזכירה השופטת כי ביחס לפרשנות של פוליסת ביטוח השתרשו שני כללי פרשנות ספציפיים: האחד, ככלל יש לפרש את הפוליסה על פי המשמעות המילולית הרגילה וההגיונית של מילותיה. השני, במקרה של אי בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את הפוליסה כנגד המנסח, בייחוד כשמדובר בתנית פטור או בחריגים לכיסוי הביטוחי.

מן הכלל אל הפרט.

רחל העידה כי היא אינה יודעת מהו סולם בופורט, אך סיפרה כי באותו לילה היתה רוח חזקה במיוחד ובבוקר ראתה שהתריס מפורק. הגדרת המונח "סערה" במילון אבן שושן, ממשיכה השופטת, מתייחס ל"סער, סופה, רוח חזקה ביותר" – אין כל הפנייה לסולם בופורט שהינו סולם לא מוכר לרחל וככל הנראה לכלל המבוטחים.

טענת מנורה כי תחזית מזג האוויר ניתנת על סמך סולם בופורט וככל שהיו רוחות העומדות בתנאי "סערה" על פי אותו סולם, היתה ניתנת תחזית מתאימה של סערה, הינה טענה בעלמא שלא הוכחה. זאת ועוד, מדגישה השופטת כפיר, מהטבלה שהציגה מנורה עולה כי קיימת אבחנה בין סערה לסופה, כשמדובר בעוצמות שונות של רוחות, אבחנה זו אין לה זכר במילון המגדיר את המונח סערה גם כ"סופה". כמו כן, מהטבלה שהציגה מנורה עולה כי ישנם מדדים נוספים ל"סערה" ולא ברור האם הם מכילים תנאים מצטברים לתיאור סערה או תנאים חלופיים, ומכל מקום מנורה לא הוכיחה  אילו מהתנאים לא התקיימו.

פירוש המונח על ידי האדם הסביר

בהתחשב בכללי הפרשנות האמורים לעיל, מבהירה השופטת, לא מצאתי כל הצדקה במתן פרשנות למונח זה בהתאם ל"סולם בופורט" דווקא, כטענת מנורה, כאשר לא ברור את מי הוא משמש ואשר אינו עונה על כללי הפרשנות של האדם הסביר הפונה לפירוש מונח זה במילון. לאור האמור קובעת השופטת כי רחל הרימה את נטל ההוכחה כי באותו ערב היו רוחות חזקות המהוות סערה ולא היה מוצדק כי מנורה תדחה את תביעתה.

לסיום נעיר כי לפני כשנה שונו התקנות לביטוח דירות ותכולתן ונקבע כי סופה תיחשב כרוח העולה על 30 קשר (55 קמ"ש). לכן, כיום, על מנת שהמבוטח יזכה לכיסוי במקרה של סופה יהא עליו להוכיח כי הרוח היתה לפחות במהירות זו. כיצד הדבר יבחן על ידי בתי המשפט? ימים יגידו…