076-8845402 
במקרה שהמבוטח לא היה עמית פעיל – האם על קרן הפנסיה , בשל אופי פעילותה החברתית-כלכלית, לעמוד בחובת גילוי נאות מוגבר?
בפסקי דין מהשנים האחרונות קבעו שופטי העליון כי חברות הביטוח, כמו גם קרנות הפנסיה, משמשות כסוכנות חברתיות, ויש להחיל עליהן את כללי המשפט הציבורי.
בית הדין הארצי לעבודה הוסיף וקבע כי קרן הפנסיה אינה צריכה לייעץ לעמית… אך על קרן הפנסיה לדאוג להביא בפני העמית את עובדות היסוד המהותיות ליישום תכלית ההתקשרות הפנסיונית, ולכל הפחות להתריע בפניו על הצורך לבדוק את אותן עובדות כדי למנוע את "הנזק", למשל, אובדן כיסוי"
מילים כדורבנות. בואו ונבחן כיצד מחלחלים הדברים לקרנות הפנסיה. אלכס (שם בדוי), עובד זר, היה בעל אשרת שהייה בישראל והוגדר כתושב ארעי.
במסגרת מקום עבודתו צורף אלכס לקרן הפנסיה מנורה מבטחים, באמצעות דיווח והעברת תגמולים על ידי מעסיקו. למרבה הצער, לאחר קרוב לשנה של עבודה פוטר אלכס וכחמישה חודשים לאחר מכן הלך לבית עולמו.
כשפנתה אלמנתו של אלכס לקרן, בדרישה לקבלת קצבת שאירים על פי התקנון , סירבה האחרונה לעשות כן היות ולא הופרשו כספים לטובת הקרן בחודשים שבין פיטורי המנוח לפטירתו.
המחלוקת בעניין הגיעה לבית הדין לעבודה בתל אביב והונחה על שולחנה של השופטת אסנת רובוביץ.
המבטחת לא שלחה הודעה
בבית המשפט טענה האלמנה כי מנורה לא שלחה למנוח כל הודעה על הפגיעה הצפויה בזכויותיו, עקב הפסקת הפרשות הכספים מהמעביד. כמו כן, לא נשלחה הודעה על הפסקת חברות בקרן. לטענתה, לו היתה הקרן שולחת מכתב המתריע על השינוי הצפוי, היא היתה דואגת לבצע את ההפרשות כסדרן.
מנורה טענה כי המנוח לא היה זכאי להארכת הביטוח לו זכאי עמית שהופסקו ההפקדות לטובתו, שכן לא צבר 12 חודשים בעדם שולמו דמי גמולים לקרן הפנסיה. עוד הוסיפה מנורה כי הפסקת הכיסוי הביטוחי חלה עם מועד הפסקת הפקדת דמי הגמולים על ידי מעסיק המנוח וכי היא לא יכלה לדעת כי הכיסוי הביטוחי מסתיים; לכן על המנוח היתה מוטלת החובה להמשיך את הפקדותיו באופן עצמאי כדי לשמור את זכויותיו כ"עמית פעיל".
לאחר ששמעה את הטענות ובחנה את הראיות הגיעה השופטת רובוביץ למסקנה כי יש לקבל את התביעה.
המבוטח לא היה עמית פעיל
קרנות הפנסיה, מזכירה השופטת, מכוח מעמדן החוקי ונוכח אופי פעילותן, צריכות לפעול לפי אמות המידה החלות על גופים ציבוריים. על הקרן מוטלת, כאמור, דרישת תום לב מוגברת ביחסיה עם העמיתים, המחייבת גילוי מוגבר של פרטים רלוונטיים הידועים לה, וכן על קיומן של תניות פטור העלולות לפגוע במבוטח ובכיסוי הביטוחי שלו.
מן הכלל אל הפרט. שוכנעתי, קובעת השופטת רובוביץ, כי מנורה לא עמדה בחובתה לגילוי נאות מוגבר בדבר מלוא הפרטים הנדרשים, למנוח, בזמן הנדרש לעשות כן ובכלל. עיון בחומר הראיות מעלה כי אשתו של המנוח אינה חולקת על כך שהמנוח לא היה "עמית פעיל", כהגדרתו בתקנון הנתבעת, וזאת לאור העובדה שאכן הופסקו הפרשות המעביד לטובתו.
אולם הקרן לא הציגה כל ראיה ממתי המנוח הפך להיות עמית לא פעיל ולא הציגה את הדוחות הסמוכים למועדים הרלוונטיים. הקרן אף מודה, ממשיכה השופטת, כי אכן לא שלחה כל הודעה או מכתב למנוח, המבהירים מהם ההשלכות בנוגע להפסקת ההפרשות לקופת הפנסיה של התובע ואף לא מהן האופציות האפשריות העומדות לרשותו במצב דברים שכזה.
לא עמדה בנטל חובת הגילוי המוגברת
יתרה מכך, מדגישה השופטת, מנורה אף לא עמדה בחובתה לפעול בהתאם להוראות המפקח על הביטוח המחייבות אותה להודיע לעמית, אשר הופסקו הפרשותיו החודשיות לקרן, על השינוי הצפוי בכיסויו הביטוחי, לפחות 21 ימים בטרם זה יתבצע, וכן הסבר בדבר ההשלכות הביטוחיות של השינוי והאפשרויות העומדות בפניו.
אשר על כן, קובעת השופטת, משהופסקו תשלומי דמי הגמולים קמה לקרן הפנסיה החובה להתריע בפני העמית על התוצאות העלולות לצמוח מכך. אין הקרן יכולה לצאת ידי חובתה בטענה שהתקנון הוא מסמך גלוי ולכן "ידוע" לעמיתים. אין לקבל את טענת הקרן, כי לא ידעה כי הכיסוי הביטוחי של המנוח יסתיים, ואף יש לדחות את עמדתה לפיה היה על העמית, קונקלוסיבית וללא כל פעולה מצד הקרן, לפנות אליה מיוזמתו ולהסדיר את תשלומי דמי הגמולים.
לאור האמור קבע בית הדין כי הקרן לא יידעה את המנוח במועד הנדרש, בדבר הסיכונים ואובדן הזכויות הכרוכים באי תשלום דמי הגמולים, ולא עמדה בנטל חובת הגילוי המוגברת החלה עליה מכוח הפסיקה והחוק. כפועל יוצא חייב בית הדין את מנורה מבטחים לשלם לאלמנתו של אלכס ולבנו פנסיית שארים בהתאם לתקנון, ממועד הפטירה ואילך, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
יצירת קשר:
משרד עורכי דין עודד שטרנברג
טלפון: 076-8845400
פקס: 076-8845401
