מבטחת סירבה לשלם דמי פוליסה בשל חוסר כנות מצד המבוטח

מבטחת סירבה לשלם דמי פוליסה בשל חוסר כנות מצד המבוטח

בית המשפט קבע כי מכיוון שלא התקיימה כוונת מרמה, יש לכבד את חוזה הביטוח באופן יחסי על אף שלא נמסרו פרטים מלאים ומהותיים

חוק חוזה הביטוח קובע כי על המבוטח להשיב תשובה מלאה וכנה לשאלה עליה נשאל בכתב בטרם עשיית הביטוח. מכל מקום, גם כאשר תשובת המבוטח אינה מלאה וכנה, עדיין המבטחת אינה נהנית מפטור אוטומטי מחבות כפי שנראה במקרה הבא.

לאבי (שם בדוי) היה בית בירוחם שהשכיר לאחרים; בתקופה הרלוונטית היה הבית מבוטח בחברת הביטוח אי.די.אי בביטוח המכסה נזקים למבנה ולתכולה.

באחד הימים נפרץ הבית, נגנבו טלוויזיות ונגרם נזק למבנה. הנזקים הוערכו בידי שמאי אך למרות קיומה של פוליסת ביטוח בתוקף סירבה המבטחת לפצות את אבי בגין נזקיו ואף ביטלה את הפוליסה.

המחלוקת הגיעה לערכאות שם טענה אי.די.אי, בין השאר, כי אבי לא גילה לה בעת עריכת הפוליסה פרטים מהותיים כמו מספר הנפשות המתגוררות בבית בדרך קבע – ארבע על פיו.

הרשם הבכיר אורן כרמלי מבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה שמע את טענות אי.די.אי ובכל זאת החליט לקבל את התביעה.

אין מחלוקת, קובע  הרשם , כי הבית הנדון הושכר לצד ג'- חברה קבלנית וכי אבי עצמו לא התגורר בו בעת עריכת פוליסת הביטוח. החברה הקבלנית שיכנה בדירה עובדים קבועים ומתחלפים,  ובמועד הרלוונטי כעשרה עובדים.

השכרת הבית לחברה קבלנית, מבהיר הרשם, היא עניין מהותי כמשמעו בסעיף 6 לחוק חוזה ביטוח, שהיה על אבי לציינו בפני חברת הביטוח ולא ניתן לשלול שינוי בתנאי הפוליסה בעקבות גילוי אותו מידע.

לפיכך קובע הרשם כי אבי לא מסר תשובה מלאה וכנה  עת נשאל אודות מספר בני האדם המתגוררים בבית דרך קבע והשיב "4 נפשות" ובכך נתן רושם כי מדובר בהשכרה "רגילה" .

לא עומדת לחברת הביטוח זכאות לפטור מהפוליסה

מכל מקום לפי סעיף 7 לחוק חוזה ביטוח, מזכיר הרשם, חברת הביטוח תהא פטורה מתשלום על פי הפוליסה שעה שהמבוטח לא מגלה לה עניין מהותי ומקרה הביטוח קרה לפני שהפוליסה בוטלה, מקום בו התשובה ניתנה בכוונת מרמה.

אי.די.אי לא טענה ואף לא הוכיחה כוונת מרמה מצד אבי, ועל כן  לא עומדת לה זכאות לפטור מלא  בגין עילה זו.

ומה לגבי פטור יחסי כפי שקובע החוק ?

אכן, קובע הרשם, בשל תשובתו של אבי המבטחת נטלה על עצמה סיכון מוגבר, אולם לא ניתן לומר כי מדובר בסיכון לא סביר שאין ביטוח בגינו כלל; לכל היותר ניתן לקבל כי חברת הביטוח היתה גובה פרמיה מוגדלת בגין הסיכון. מכאן, קובע הרשם, עומדת לחברת הביטוח זכאות לפטור יחסי בלבד המוערך ב-30%. מכאן המבוטח זכאי ל70% מהנזק.

ואנו נעיר, בכל הכבוד, כי הרשם מגיע למסקנתו זו מבלי שהובאו ע"י המבטחת ראיות בעניין הפטור היחסי – כאמור בהלכת סלוצקי – וספק בידינו אם היה מקום לעשות כן, לולא היה מדובר בבית משפט לתביעות קטנות.