על כפות המאזניים

מבטחת שחשדה במבוטחת הגישה בקשה לאיכון מספר הטלפון הנייד שברשותה. בית המשפט סירב לפגוע בעיקרון הפרטיות, העומד בלב הבסיס החוקתי.

באחת מההלכות החשובות למשפט האזרחי והפלילי, קבע העליון כי הצדדים להתדיינות צריכים לשאוף לנהל את ההליך ביניהם ב"קלפים פתוחים" ולגלות את ראיותיהן באופן המונע טקטיקות פסולות של הפתעת היריב.

מטרת הכלל שנקבע בעליון הינה להביא לחקר האמת ולכן, אם השופט סבור כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, הוא ידחה בקשה שתוגש בעניין.

עוד שיקול שהשופטים לוקחים בחשבון הינו מניעה מלפגוע בפרטיותו של אדם ולבצע את האיזונים הנדרשים בין עיקרון הפרטיות, המצוי בלב הבסיס החוקתי, לבין עיקרון הגילוי, המצוי בלב ההליך המשפטי.

בואו נראה כיצד מתבצעים האיזונים בעולם הביטוח

לואיזה ביטחה את רכבה בביטוח מקיף אצל חברת הביטוח שומרה. באחד הימים היה מעורב הרכב בתאונה אך שומרה סירבה לשלם את תגמולי הביטוח.

לואיזה לא השלימה עם הדברים ופנתה לערכאות; התיק הונח על שולחנו של השופטת סבין כהן מבית המשפט השלום באשקלון.

פגיעה בפרטיות

בבית המשפט טענה שומרה כי אינה חבה בתגמולים שכן יש לה חשד שהנזקים שנגרמו לרכב לא נגרמו באופן שבו דווחו; לצורך הוכחת טענתה הגישה שומרה בקשה לאיכון מספרי טלפון של לואיזה ובעלה במועד התרחשות התאונה.

ואולם, לאחר ששקלה את הדברים, הגיע השופטת כהן למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הפרטים המצויים בידי חברת התקשורת, מזכירה השופטת בפתח הדברים, נאגרים על ידה לשם מתן שירותים למנוייה בלבד. ברי כי הפרטים  הם בגדר "ענייניו הפרטיים של אדם" ושימוש או מסירה שלהם על ידי חברת הטלפון שלא למטרה לשמה נמסרו, ללא הסכמת המנוי במפורש או מכללא, עלולים להיות פגיעה בפרטיות.

אומנם במסגרת הליכים פליליים ניתן, למטרות מסוימות, לקבל גישה לנתוני התקשרות, לרבות איכון. אך גם שם, מדגישה השופטת, ניתן פירוש מצומצם לזכות היחידה החוקרת לעשות כן.

מנגד, ממשיכה השופטת, במסגרת הליך אזרחי, הליכי הגילוי הם רחבים וצד שנדרש לגלות מסמכים המצויים ברשותו והרלוונטיים למחלוקת נושא התובענה, צריך לעשות זאת. וכשאלה השיקולים  האם על המבוטח לגלות גם את נתוני התקשורת, המצויים בידי חברת התקשורת?

אין תועלת באיכונים

התשובה לשאלה זו, מבהירה השופטת כהן, תלויה בנסיבותי. השיקול העיקרי שעל בית המשפט לקחת בחשבון הוא כי קבלת המידע האמור מהווה פגיעה בפרטיותו של אדם, ולכן יש לערוך איזונים  בין האינטרסים השונים של בעלי הדין.

טענת שומרה, מציינת השופטת, הינה כי אירוע התאונה התרחש בנסיבות שונות מאלו שתוארו על ידי לואיזה. לא ברור האם הטענה היא כי התאונה אמנם התרחשה אך נעשתה במכוון – במקרה זה, לא ברור מה תועלת תהיה למבטחת כתוצאה מהאיכונים, שכן בתאונה מבוימת, נוכחותה של לואיזה במקום נדרשת לשם התרחשות התאונה, כך שאין באיכונים כדי לסייע בפתרון המחלוקת .

אם הטענה היא, ממשיכה השופטת, כי התאונה כלל לא התרחשה, הרי שלא ברור כיצד נגרם הנזק הנטען, הן לרכבה של לואיזה והן לרכב האחר, וגם בעניין זה אין לשומרה גרסה סדורה.

לדוג ראיות

יתרה מכך, מדו"ח החקירה של שומרה עולות תהיות  שלא נחקרו עד תום; הבדיקה טרם הסתיימה ובהיעדר הסבר סדור לדחיית התביעה, כשאחד ממרכיביו יכול להיות כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע, הרי שבבחינת האיזונים בין הצדדים, קובעת השופטת, אין מקום לאפשר חדירה לפרטיותה של המבוטחת.

השופטת מוסיפה כי בשלב זה, נוכח טיבן של הראיות שבידי המבטחת, מדובר ב"מסע דיג" על מנת לאתר ראיות שיתמכו באפשרויות שמעלה האחרונה.

הדברים האמורים, ממשיכה השופטת, מקבלים משנה תוקף שעה שמבוקש לקבל גם איכון בנוגע לבעלה של לואיזה, כאשר לא ברור מדוע איכון זה נדרש . האם נטען כי היה בזמן אירוע התאונה כנהג ברכב? והלוא, מדובר במי שהיה לו כיסוי ביטוחי אם היה נוהג ברכב, וממילא טען כי הגיע למקום האירוע, כך שאיכון יצביע על נוכחות באירוע.

צלו של האדם

לפיכך, קובעת השופטת כי נוכח הערפול בטענת המבטחת, האיזון הנדרש בין הגנת הפרטיות ובין חשיפת המידע, נוטה לטובת הגנה על הפרטיות ואין מקום לפיכך להורות על מסירת המידע שבידי חברת הסלולר.

טרם סיום מוסיפה השופטת הבהרה חשובה. מצויים אנו בעידן שבו השימוש בטלפונים סלולאריים הולך וגדל והטלפון הפך ל"צלו של האדם", כמעט בכל עת.

פועל יוצא של השימוש המוגבר במכשירי הטלפון הניידים הוא האפשרות להתחקות אחר מעשיו של אדם, כמעט בכל רגע נתון, מעצם השימוש במכשיר הטלפון., ומבלי שהמשתמש יוכל למנוע זאת.

מכאן, מדגישה השופטת כהן, ישנה חשיבות רבה להמעיט ולעשות שימוש בצווים דוגמת אלו המבוקשים כאן, המהווים חדירה לפרטיותו של אדם.