רובנו מבוטחים בביטוח חיים שנועד לשמש את בני משפחתנו במקרה בו חלילה יתרחש למי מאתנו אסון.
במקרה וחלילה הגענו לרגע שכזה, עומדים בני המשפחה (הם המוטבים הזכאים לקבל את כספי הביטוח) לבדם מול הגוף המבטח ולעיתים מוצאים את עצמם במצב בו זכויותיהם נפגעו והם ניצבים מול שוקת שבורה.
ענייני הבירוקרטיה ברורים וידועים, אך העמדת ספק לעצם הזכאות לקבלת תגמולי הביטוח והתמודדות נוספת מול חברות הביטוח מעוררת קשיים ממשיים אצל כל אחד מאתנו כאשר לרובנו אין את הידע והכלים לעשות זאת באופן נכון יעיל החלטי ומהיר.
כך בדיוק הרגישה שרית, אם לזוג תאומים, שנותרה חסרת אונים לאחר האסון שפקד אותה. בבוקר של אחד מימי הקיץ, במהלך בילוי משותף עם ג'רי בעלה וילדיהם בחוף הים נכנס ג'רי לרחוץ בים ולא יצא ממנו בחיים. כל ניסיונות ההצלה לא צלחו וג'רי נפטר כשהוא מותיר אחריו אישה צעירה עם ילדים קטנים שלא יראו עוד את אביהם.
ג'רי ז"ל עבד כאיש תכנון והנדסה במפעל. כמו שרית גם הוא עלה מארה"ב מתוך רצון ואהבה למדינה. השליטה שלו בשפה העברית הייתה בינונית, אך הוא הסתדר בעבודתו ובשאר תחומי חייו בצורה מיטבית ובנה לעצמו קריירה מכובדת ובית לתפארת.
לאחר מותו הפתאומי, בעודה אוספת את השברים, פנתה שרית לחברות הביטוח לממש את זכותה וזכויות ילדיה לקבלת תגמולי ביטוח בעקבות מקרה הפטירה הנורא. אותה עת התברר לשרית כי לג'רי היה ביטוח חיים שנעשה לו במסגרת מקום עבודתו ובנוסף, לשניהם היה ביטוח חיים שנעשה במסגרת משכנתא שנטלו מהבנק את קנו את דירתם.
להפתעתה, חברות הביטוח בהן בוטח ג'רי ז"ל החליטו לשלם רק 1/3 מתוך תגמולי הביטוח המגיעים וזאת בטענה לפייה ג'רי הסתיר מהן בעת הצטרפותו לביטוח כי הוא סובל ממצבים רפואיים שונים. לטענת חברות הביטוח, לו היו יודעות על עברו הרפואי של ג'רי, הן היום מסכימות לקבלו לביטוח רק בתוספת פרמיה משמעותית. לכן, היות ומקרה הביטוח כבר התרחש (פטירתו המצערת של ג'רי) החליטו חברות הביטוח להפעיל את עיקרון היחסיות הקבוע בחוק חוזה הביטוח ולזכות את המוטבים (שרית וילדיה) רק ב חלק היחסי של תגמולי הביטוח (1/3) – כשיעור היחס בין הפרמיות ששולמו בפועל, לבין אלה שלטענת חברות הביטוח צריכות היו להיות משולמות, במקרה וג'רי היה מוסר על מצבו הבריאותי האמיתי.
שרית פנתה למשרדנו לאחר שכשלו כל ניסיונותיה לקבל מחברות הביטוח את מלוא תגמולי הביטוח.
מיד עם קבלת הטיפול בפרשה הקשה דאגנו לאסוף את תיקו הרפואי המלא של ג'רי מכל המוסדות בהם טופל, לרבות קופת חולים ובית החולים אליו פונה לאחר הטביעה (שם גם נקבע מותו באופן רשמי). במקביל דאגנו לקבל תיעוד ונתונים על גובה הגלים, מצב הים ומספר מקרי הטביעה שאירעו באזור האסון במועד בו אירע ובמועדים סמוכים. לאחר קבלת מלוא התיעוד ועיבודו ולאחר שנועצנו עם רופא בכיר, הוברר לנו כי אין קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של ג'רי (טרם כניסתו לביטוח) לבין נסיבות מותו שאירעו (עפ"י כל הבדיקות שנערכו והייעוץ שניתן לנו) כתוצאה מטביעה בים וללא כל קשר למצבו הרפואי הקודם.
לאור האמור הכנו כתב תביעה מפורט במסגרתו הדגשנו כי לאור הוראות חוק חוזה הביטוח ובהסתמך על פסיקת בתי המשפט (לה היינו שותפים) חברות הביטוח אינן יכולות לטעון לחבות מופחתת, שכן ממילא אין קשר סיבתי בין העלמת המידע לה הן טוענות, לבין התרחשות מקרה הביטוח (בין אם ג'רי היה בריא או חולה בעת הצטרפותו לביטוח).
לאחר שקראו את כתב התביעה המפורט ובלית ברירה, חזרו בהן חברות הביטוח מטענותיהן ושילמו לשרית וילדיה את כל תגמולי הביטוח להם היו זכאים.
ועוד משהו קטן: במהלך הטיפול בתיק (שלקח פחות מחמישה חודשים) עלה בידינו לאתר פוליסה נוספת גם מכוחה דאגנו כי שרית וילדיה יקבלו את מלוא תגמולי הביטוח להם היו זכאים.
החיוך הקטן של שרית והשקט על פניה בסוף הטיפול בתיק, היה שווה את הכל.