הכתובת הייתה על מסך המוניטור (תקציר מקרה)

אין כאב שמשתווה לכאבה של אם שמגיעה לחדר לידה עם תקווה גדולה, ויוצאת ממנו בידיים ריקות. המקרה בו טיפל משרדנו הוא מקרה כואב של רשלנות רפואית במהלך ניהול הלידה אשר הוביל לפגיעה מוחית קשה אצל התינוק ולמותו לאחר ימים ספורים, ופגיעה נפשית ותפקודית להוריו. רשלנות שהייתה יכולה, וצריכה הייתה, להימנע.

נורית ויואל (שמות בדויים), זוג אקדמאים בשנות ה-30 לחייו, הגיעו למרכז הרפואי בו בחרו ללדת את בכורם לאחר הריון תקין. נורית, בשבוע 39 במהלך יום עבודתה החלה להרגיש צירים ולאחר שראתה כי קיימת הפרשה דמית פנו הזוג למרכז הרפואי. לאחר בדיקתה בה בוצע מוניטור ואולטראסאונד לעובר שנמצא תקין, שוחררה נורית לביתה עם המלצה לבדיקות מול הרופא המטפל ופניה חוזרת למרכז הרפואי במקרה של התכווצויות או הפרשות.

למחרת חזרו נורית ויואל לבית החולים, לאחר שנורית חשה בצירים מתגברים. לאחר קבלתה ובדיקה בה עלה כי קיימת מחיקה בצוואר הרחם הועברה לחדר לידה עפ"י הנחיות הרופא בהם נרשם כי יש לבצע אלחוש אפידוראלי ובמידה ולא תהיה התקדמות יש לתת פיטוצין להגברת הצירים. נורית נרגשת וכאובה חוברה למוניטור, לאחר זמן מה שלא חשה עוד בתנועתיות חזקה של העובר הפנתה את דאגתה לצוות שהרגיע אותה בדק והחליט על ביצוע פקיעת קרומים מכשירנית שגילתה מים מקוניאליים סמיכים – ממצא המהווה גורם סיכון משמעותי לתשניק (חנק) עוברי – הצוות הרפואי בחר להמשיך בלידה נרתיקית תוך מתן פיטוצין להגברת הצירים.
בעוד שהמוניטור המשיך להראות האטות דופק ממושכות, מינון הפיטוצין הועלה מספר פעמים, מה שהוביל לתדירות צירים גבוהה באופן חריג (8 צירים ב-10 דקות), המונעת אספקת חמצן תקינה לעובר ובשפה הרפואית מצב של טכיסיסטולה

אחד המחדלים החמורים שנטענו בתביעה הוא מתן הפיטוצין. חומר עוצמתי הידוע בסיכוניו, אשר בזמן בו ניתן – לא בוצעה בקרה של רישום צירים במוניטור. בחו"ד מומחה מטעמנו בתחום המיילדות שהוגשה בצירוף לכתב התביעה, נקבע כי השילוב של מוניטור חשוד וצירים תכופים חייב את הפסקת מתן הפיטוצין וביצוע ניתוח קיסרי דחוף – פעולה שלא בוצעה.
בנוסף, לא הוסברו לנורית הסיכונים שבהליך במצב בו הייתה הלידה, לא התקבלה הסכמתה אליו, ולא הוצע לה ניתוח קיסרי כחלופה אשר הייתה מצילה כנראה את בנה.
שעות ארוכות לאחר מכן, נולד בנם של נורית ויואל כשהוא סובל מחנק, ללא דופק וללא טונוס שרירים ואובחן כסובל מפגיעה מוחית רב-מערכתית חמורה, וכאמור, למרבה הצער נקבע מותו מספר ימים לאחר מכן בהם נעשו ניסיונות החייאה וטיפול אינטנסיבי.

לצד האובדן הקשה, הטראומה אותה חוו ההורים פגעה בתפקודם היומיומי – הן במישור כושר ההשתכרות, והן במישור ה החברתי.

כתב התביעה שהוגש חשף שרשרת של מחדלים רפואיים, שנתמכו בחוות הדעת מומחה מטעמנו, באשר לחומרת הממצאים במוניטור אשר חייבה את הצוות להפסיק את ניסיון הלידה הנרתיקית ולבצע ניתוח קיסרי דחוף בשלבים מוקדמים. לכן נטען, כי הצוות התעכב ביילוד והמשיך בנסיונות לחיצה והולדה נרתיקית למרות שלא היו התנאים המתאימים לכך, מה שהוביל לסבל עוברי ממושך ותשניק (חנק). בנוסף נטען להפרת חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה של ההורים, כאשר הצוות הרפואי לא הסביר להם את הסיכונים הכרוכים בהמשך מתן הפיטוצין או בהמשך הלידה הנרתיקית לנוכח המוניטור החשוד. לא הוצגה להם האפשרות לניתוח קיסרי כחלופה, ובכך נשללה מהם הזכות לקבל החלטה מושכלת על גופם ועל גוף עוברם (פגיעה באוטונומיה).
אילו היה הצוות הרפואי פועל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, ניתן היה למנוע את הסבל הממושך של העובר ואת התוצאה הטראגית שגדעה את חייו בטרם עת ואת התמודדתם של הוריו עם הטרגדיה שפקדה אותם למשך כל חייהם.

במקביל לניהול ההליך בבית המשפט, פעלנו לקידום הבדיקה שנערכה על ידי משרד הבריאות, לצורך בחינת התנהלות ביה"ח במקרה ולקידום קיומו של דיון בוועדת הבדיקה, בהצגת מכלול הטענות העומדות כנגד התנהלות בית החולים. מסקנותיה של הועדה היו כי נפלו כשלים בהתנהלות בית החולים במקרה זה, אשר בסבירות גבוהה גרמו לתוצאה הטראגית.

הגם שתיק זה הסתיים בקבלת פיצוי גבוה (ממש) – ברור כי אין בכך על מנת לרפא את הטראומה הקשה שנגרמה לנורית ויואל, ואשר תלווה אותם לכל ימי חייהם.

לכן, במקרה של נזק שנגרם לילוד או ליולדת במהלך ההיריון או הלידה, מומלץ להיוועץ עם משרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית בהיריון מוקדם ככל הניתן עם אבחונו, על מנת לבדוק את סיכויי התביעה ולממש את מלוא הזכויות המשפטיות.