החיים של רינת האירו לה פנים. שלושה ילדים מוצלחים וקריירה שהלכה ונסקה לגבהים חדשים בתחום ניתוח וניהול פרויקטים טכנולוגיים בחברת הייטק גדולה במרכז הארץ. אלא שעם הגיעה לגיל 50, היא החלה לסבול משינויים תפקודיים לא מוסברים.
תחילה, סבלה רינת מכאבים חדים שהגבילו את תנועות ידיה. ברור רפואי ראשוני שעשתה הוביל אותה לטיפול אורטופדי ופיזיותרפיה במהלכה הבחינה המטפלת ברעד תנועתי בידה של רינת והמליצה על פניה למומחה נוירולוגי.
רינת המשיכה בבירור ולמרבה הצער ולאחר ברור רפואי מקיף, קיבלה את הידיעה כי היא לוקה במחלת הפרקינסון.
רינת החלה לקבל טיפול תרופתי להאטת המחלה, אך זו המשיכה לתת אותותיה ורמת התפקוד של רינת הלכה והתדרדרה.
יכולותיה הקוגניטיביות והאינטלקטואליות של רינת נפגעו אף הן והקושי למלא את משרתה התעצם. לאחר מספר חודשים וחרף כל ניסיונותיה של רינת, כמו גם העזרה והתמיכה שקיבלה ממעסיקה, היא נאלצה לסיים את עבודתה.
רינת פנתה למשרדנו לטיפול במימוש זכויותיה והכרת מצבה הרפואי והתפקודי מול חברת הביטוח בה בוטחה בביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה – כל זאת לאחר שניסיונותיה לעשות זאת ללא עזרה לא צלחו.
לאחר ששמענו מרינת את סיפור המקרה באופן מפורט, פנינו לאיסוף מלוא התיעוד הרפואי, בדיקת מלוא מאפייני עיסוקה של רינת, לרבות שיחה עם המעסיק, והפנייתה לבדיקה ע"י מומחה בתחום התעסוקתי.
כפי שצפינו, לאחר הגשת התביעה לחברת הביטוח ובירור נוסף של החבות, נאלצה המבטחת להכיר ברינת כמי שנמצאת באובדן מלא של כושר העבודה. עם זאת ולהפתעתנו, סכום הפיצוי החודשי (תגמולי הביטוח החודשיים) ששולמו ע"י חברת הביטוח היה נמוך משמעותית (הפרש של אלפי ₪ לחודש) מזכאותה של רינת – כפי שהשתקפה מהדו"ח השנתי שרינת קיבלה בסמוך לתקופה בה החלה המחלה לתת אותותיה.
מיד שהבחנו בחסר בתשלום תגמולי הביטוח, פנינו לחברת הביטוח במכתב דרישה מפורט. בתשובה לפנייתנו מסרה המבטחת כי חישוב גובה הפיצוי החודשי (תגמולי הביטוח) נעשה בהתאם להוראות הפוליסה עפ"י הפרמיה ששולמה ע"י מעסיקה של רינת בחודש האחרון טרם קרות מקרה הביטוח (כניסתה של רינת לאי כושר עבודה עקב מחלת הפרקינסון בה לקתה).
כאן חשוב להסביר:
רינת בוטחה בפוליסת ביטוח מנהלים הכוללת כיסוי למקרה של אי כושר עבודה (הגדרה עיסוקית) עם פיצוי חודשי שנקבע, בעיקרו, עפ"י תקבול (פרמיה) בחודש שקדם למקרה הביטוח, או ממוצע הפיצוי החודשי ב 12 החודשים שקדמו למקרה הביטוח (לפי הגבוהה מבניהם).
לכן, במקרים רבים, ככל שחלה עליה בשכר מחד, אך לא מבוצעת הפרשה מתאימה (לרכיב אי הכושר) מאידך, הפיצוי החודשי ילך ויפחת. מאידך, במקרים בהם המבוטח/ת הפחיתו את משרתם עקב מחלה ולא דיווחו על כך לחברת הביטוח, סכום הפיצוי החודשי ילך ויפחת, שכן ההפרשות לרכישת הכיסוי הלכו וקטנו.
נחזור לרינת. בדיקתנו העלתה כי אכן שכרה של רינת ירד בחודשיים שקדמו להפסקת עבודתה וזאת לאור ההתדרדרות במצבה הרפואי והתפקודי וחוסר יכולתה להמשיך ולעבוד במשרה מלאה. אלא שאיש לא עדכן את חברת הביטוח בירידה באחוזי המשרה של רינת ולכן הפיצוי החודשי שלה נפגע, שכן ההפרשות לרכיב אי הכושר היו נמוכות יחסית לשנה הקודמת.
לכן, פנינו לחברת הביטוח במכתב מפורט בו ציינו את כלל הנתונים המראים כי לא הייתה כל הצדקה להפחית את הפיצוי החודשי וכי יש לחשבו לפי שכרה של רינת בתקופה בה עבדה במשרה מלאה – טרם החלה המחלה לתת אותותיה. למכתבנו צירפנו פסיקה בה היה משרדנו מעורב התומכת בעמדתנו לפייה בנסיבותיה של רינת כנ"ל, אין כל מקום לפגוע לה בפיצוי החודשי דווקא כאשר היא צריכה אותו כאוויר לנשימה.
במקביל פנינו בעניין בתלונה לרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.
בתגובה ועוד בטרם הכרעת רשות שוק ההון בתלונה שהגשנו, הודיעה לנו חברת הביטוח כי היא מקבלת את כל טענותינו ומעמידה את סכום הפיצוי החודשי על הסכום המקורי טרם ביצוע ההפחתה שבוצעה בחודשיים האחרונים לעבודתה של רינת.
המקרה של רינת מדגיש את משמעות וחשיבות הליווי המשפטי מהשלבים המוקדמים וזאת, לא רק בכל הנוגע לעצם ההכרה במבוטח/ת כמי שנמצא/ת באי כושר עבודה, אלא גם בהבטחת יתר הזכויות הנובעות מהכיסוי הביטוחי, לרבות גובה תגמולי הביטוח החודשיים המשולמים.
במקרה של רינת מדובר בהפרש של מאות אלפי שקלים שלולא התערבותנו לא היו משולמים לה וספק אם אי פעם הייתה יודעת על כך.