ביהמ"ש קיבל תביעה של מבוטח שאיבד את כושר עבודתו, חרף ניסיונה של המבטחת לשכנעו כי מועד כניסת הביטוח לתוקף היה רק לאחר קרות האירוע
סולימאן עבד כנהג משאית. ב-31 באוגוסט 2010 סולימאן חתם, באמצעות סוכן הביטוח, על הצעה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה אצל חברת הפניקס החל מה-1 בספטמבר 2010. ביטוח זה כלל, בין היתר, פיצוי חודשי עבור אובדן כושר עבודה כנהג משאית ושחרור מתשלום פרמיות. במועד חתימת הצעת הביטוח ניתנה לפניקס גם הרשאה לחיוב חשבון הבנק בדמי הביטוח.
בשני בנובמבר 2010 ביצעה הפניקס חיתום והפיקה עבור סולימאן פוליסה בה נרשם, בניגוד להצעת הביטוח, כי תחילת הכיסוי הביטוחי הינו מ-1 באוקטובר 2010.
בשני בספטמבר 2010 סולימאן היה מעורב בתאונת דרכים במסגרת עבודתו במהלכה נפל מהמשאית בה נהג. כתוצאה מהאירוע סולימאן סבל משבר מרוסק בכף ידו הימנית, אשר מנע ממנו לשוב לעבודתו כנהג משאית למשך חודשים ארוכים.
כאשר פנה סולימאן לקבלת תגמולים הוא ניתקל בסירוב מצד המבטחת; המחלוקת בין הצדדים התגלגלה לפתחו של בית המשפט השלום בחיפה והונחה על שולחנו של השופט רמזי חדיד.
בבית המשפט טענה הפניקס טענת סף ולפיה בהתאם לפוליסה אשר הנפיקה עבור סולימאן הכיסוי הביטוחי חל מה-1 באוקטובר 2010, חודש ימים לאחר אירוע התאונה, ולפיכך התאונה אינה מכוסה בפוליסה. לחיזוק טענתה הפנתה המבטחת לעובדה שהיא גבתה דמי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה החל מחודש אוקטובר 2010 בלבד.
פער בין הצעת הביטוח לתוכן הפוליסה
לאחר ששמע את העדויות ובחן את הראיות הגיע השופט חדיד למסקנה כי הדין עם סולימאן.
בהלכה הפסוקה, מציין השופט בפתח הדברים, נקבעו שני כללים המכתיבים את התוצאה המשפטית בהתקיים פער בין הצעת הביטוח לבין תוכן הפוליסה שמפיקה חברת הביטוח:
האחד, כאשר התנהגות המבוטח, לרבות שתיקתו, מעידה כי הוא קיבל את השינוי בפוליסה ביחס למועד כניסתה לתוקף, לעומת הצעת הביטוח – אז הפוליסה מחייבת. עם זאת, לרוב בתי המשפט לא הסתפקו בשתיקת המבוטח כשלעצמה על מנת להשיג את הסכמתו לשוני שחל בפוליסה ודרשו קיום יסוד התנהגותי נוסף המעיד על כך. השני, כלל שיורי, לפיו, כאשר אין להסיק מהתנהגות המבוטח דבר קבלת השינוי שנכלל בפוליסה לעומת הצעת הביטוח, והמבטח לא העמיד את המבוטח על השינוי, אז עדיפה ההצעה.
מן הכלל אל הפרט. מן העדויות עולה, מציין השופט, כי החיתום והפקת הפוליסה נעשו ב-2 בנובמבר 2010, חודשיים לאחר אירוע התאונה. עד למועד זה והמצאת הפוליסה לסולימאן, הוא מן הסתם לא ידע על הפער שבינה לבין הצעת הביטוח ביחס למועד כניסת הביטוח לתוקף, ולפיכך ממילא אין לומר כי התנהגותו העידה על הסכמה וקבלה לשינוי בפוליסה. אדרבא, מוסיף השופט, ב-20 בינואר 2011 פנה סולימאן, באמצעות סוכן הביטוח, לחברת הביטוח בדרישה לתשלום התגמולים המגיעים לו בעקבות התאונה בהתאם לפוליסה הרלוונטית – כלומר, לא היתה כל הסכמה מצידו, בהתנהגות או בשתיקה, לשינוי שחל במועד כניסת הפוליסה לתוקף.
זאת ועוד, ממשיך השופט, הפניקס לא טענה, וקל וחומר גם לא הוכיחה, כי היא העמידה את סולימאן על השוני בפוליסה.
העדפת הצעת הביטוח
בנסיבות כמתואר לעיל, קובע השופט, מתחייבת המסקנה כי בהתאם לכללים, אשר נקבעו בהלכה הפסוקה, יש להעדיף במקרה זה את הצעת הביטוח על פני הפוליסה של הפניקס ביחס למועד תחילת הביטוח.
לא נעלמה מעיניי, מדגיש השופט חדיד, טענת הפניקס כי לא גבתה דמי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה לחודש ספטמבר 2010. לטענה זו ביטוי בלשון הצעת הביטוח בה נרשם "ידוע לי שחוזה הביטוח נכנס לתוקפו רק לאחר שהפרמיה הראשונה שולמה ונפרעה במלואה ובכפוף לאמור בתנאי הפוליסה" – יחד עם זאת, אין באמור לעיל לשנות מהתוצאה האמורה.
סעיף 14(4) לחוק חוזה ביטוח קובע כי "דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או תוך זמן סביר לאחר מכן …". בהלכה הפסוקה, מזכיר השופט, נקבע סייג חשוב לעניין תשלום דמי הביטוח ולפיו המבטח רשאי להתנות את שחרור חוזה הביטוח בתשלום דמי ביטוח רק כאשר כוח התשלום נתון בידי המבוטח.
במקרה שלפנינו, מציין השופט, אין חולק כי במועד חתימת הצעת הביטוח, 31 באוגוסט 2010, ניתנה לפניקס הרשאה לגביית דמי הביטוח מחשבון המעסיק של סולימאן. לפיכך, החל מאותו מועד היה בידי המבטחת הכוח לממש את ההרשאה אשר ניתנה לה באופן חד צדדי וגם אם היא בחרה משיקולים שלה שלא לעשות כן, הרי הדבר אינו מעלה ואינו מוריד באשר למועד כניסת הביטוח לתוקף. כל מסקנה אחרת, מדגיש השופט, מביאה לתוצאה אבסורדית לפיה מועד כניסת הביטוח לתוקף ייקבע על-פי המועד בו יבחר המבטח לגבות את דמי הביטוח, יהיו שיקוליו אשר יהיו, וזאת בעת שהמבוטח מסתמך על הצעת הביטוח ותחת הרושם כי הוא נהנה מכיסוי ביטוחי, ולכך אין לתת יד.
לאור הדברים נדחתה טענת הסף של הפניקס ונקבע כי הפוליסה שהנפיקה מכסה את אירוע התאונה. בסופו של יום חויבה הפניקס לשלם לסולימאן סך של למעלה מ-150 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
בטרם הגשת תביעה למימוש זכויות לחברת הביטוח, או לכל גוף מוסדי אחר על אובדן כושר עבודה, אנו ממליצים לכל אחד ואחת מכם להיוועץ, ללא תשלום, עם משרדנו עורך דין אובדן כושר עבודה – זאת, ע"מ שתוכלו לתכנן בחוכמה ובתבונה את צעדיכם הבאים, צעדים שתהא להם השפעה רבה ומשמעותית על עתידכם הבריאותי והכלכלי.
ליעוץ ללא תשלום או שאלות בנושא תביעות אובדן כושר עבודה, התקשרו או השאירו פרטים:
טלפון: 076-8845402
מייל: [email protected]
משרד עורכי דין שטרנברג עורכי דין מתמחים בתביעות נזיקין וביטוח. למשרדנו הצלחות רבות בתביעות עבור לקוחותינו בשל ניסיוננו והעמקת המקצועיות בכל תחומי התמחויותנו ואנו מספקים שירות ליווי למבוטחים בתביעות אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.
* אם אתם מצויים באי כושר עבודה/ עומדים בפני תביעת אובדן כושר עבודה או שתביעת אובדן כושר עבודה שלכם נדחתה, פנו אלינו לייעוץ טלפוני ללא תשלום וללא התחייבות.
שילוב עורך דין אובדן כושר עבודה בשלב מוקדם ככל האפשר בהגשת תביעה לביטוח הפרטי או לביטוח הלאומי יספק מענה מקצועי מיידי ויבטיח את קבלת מירב הפיצוי ומיצוי הזכויות האפשרי במקרה שלכם /עבורכם.
תביעת אובדן כושר עבודה הינה תביעה מורכבת אשר דורשת מקצועיות וניסיון, ניתן לפנות אלינו טלפונית או באמצעות טופס יצירת קשר ליעוץ ראשוני ללא תשלום בכל שלב בתביעה קיימת, בשלב ראשוני לפני הגשת תביעה או אם הגשת תביעה וזו נדחתה.